נדה נ״ז ב:כ״ג-נ״ח א:א׳

1 קָתָנֵי מִיהַת: עַל בְּשָׂרָהּ סָפֵק טָמֵא סָפֵק טָהוֹר טָמֵא, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא הִרְגִּישָׁה. וְעוֹד תְּנַן: הָרוֹאָה כֶּתֶם עַל בְּשָׂרָה כְּנֶגֶד בֵּית הַתּוּרְפָּה טְמֵאָה, וְאַף עַל גַּב דְּלֹא הִרְגִּישָׁה. אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: מוֹדֶה שְׁמוּאֵל שֶׁהִיא טְמֵאָה

2 מִדְּרַבָּנַן.